חפץ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

החלטה

התביעה העיקרית

1.המבקשת (להלן: "הנתבעת")- שהינה חברה בע"מ הרשומה ישראל ומפעילה שירותי תעופה.

המשיבה (להלן: "התובעת")- טוענת כי נפגעה במהלך טיסה שהפעילה התובעת מישראל למיאמי שבארה"ב, ביום- 15.1.08 בעת שביקשה להיכנס לתא השירותים שבמטוס, אז נטרקה דלת השירותים על ידה השמאלית (להלן: "התאונה") ונגרמה לה פגיעה בעיקר באצבע מס' 3.

התביעה שהוגשה ביום 04/5/10, הינה לפיצוי בגין נזקי גוף לתובעת - לטענתה, והיא הוגשה על פי פקודת הנזיקין, בעילה של רשלנות לשיטתה, מצד הנתבעת.

הבקשה

2.בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף - מחמת התיישנות.

תמצית טענות הצדדים: הדין החל

טענות הנתבעת - והדין אליו היא מפנה

3.הדין החל טוענת הנתבעת כי עילת התביעה היחידה העומדת לתובע הטוען שנגרמו לו נזקי גוף במהלך תובלה האווירית - הינה מכוח הוראות חוק התובלה האווירית, התשמ"ד 1980 (להלן "חוק התובלה האווירית"), ומכוח הוראות האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בינלאומית באוויר שנערכה בוורשה ביום 10/12/29 (להלן "אמנת ורשה"), ולא מכוח כל חוק אחר. לכן - לשיטתה, חל בענייננו כלל יחוד העילה.

4.א. מפנה הנתבעת בהקשר זה לסעיף 2 לחוק התובלה האווירית מחול במשפט הישראלי את הוראות אמנת ורשה, שהפכה לכן לחלק מהדין הפנימי, וזוהי לשונו:

"2. על תובל האווירית שמקום היציאה ומקום היעוד שלה נמצאים לפני תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנת ורשה, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנה והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינת אחרת, יחולו הוראות האמנה".

ב. מפנה הנתבעת לכך שהטיסה נשוא התביעה יצאה מישראל, הוסכם על חניית ביניים בניו יורק. הואיל והן ישראל והן ארה"ב הן צדדים לאמנת ורשה, הרי שהוראותיה חלות על הטיסה - תובלה נשוא התביעה.

ג. עוד מפנה הנתבעת לאמור בכרטיס הטיסה של התובעת, כי "תובלה על פי חוק זה כפופה לכללים ולהגבלות הנוגעים לאחריות כפי שנקבעו באמנה".

ד. האמנה - מסדירה באופן בלעדי את זכויות התביעה האפשריות כנגד מוביל אווירי במספר נושאים, לרבות דמי נזק.

5. סעיף 17 לאמנת ורשה קובע את העילה לחיובו של מוביל בגין נזק שנגרם לנוסע במהלך תובלה אווירית, וזוהי לשונו:

"17. המוביל אחראי לנזק שנגרם במקרה של מוות, פציעה, או כל חבלה גופנית אחרת של הנוסע אם התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי על פעילות עלייה לתוכו או ירידה ממנו". (הדגשה שלי - ר.ש.)

עיקרון יחוד העילה

6. א. מוסיפה הנתבעת לסעיף 24 לאמנת ורשה הקובע, לשיטתה, בענייננו - את כלל יחוד העילה וזוהי לשונו:

"24. (1) במקרים הקבועים בסעיפים 18 ו-19 אין להגיש כל תביעה לדמי נזק, תהיה עילתה אשר תהיה, אלא בכפוף לתנאים ולגבולות הקבועים באמנה זו: